- שְׁמֹות 1
- שְׁמֹות 2
- שְׁמֹות 3
- שְׁמֹות 4
- שְׁמֹות 5
- שְׁמֹות 6
- שְׁמֹות 7
- שְׁמֹות 8
- שְׁמֹות 9
- שְׁמֹות 10
- שְׁמֹות 11
- שְׁמֹות 12
- שְׁמֹות 13
- שְׁמֹות 14
- שְׁמֹות 15
- שְׁמֹות 16
- שְׁמֹות 17
- שְׁמֹות 18
- שְׁמֹות 19
- שְׁמֹות 20
- שְׁמֹות 21
- שְׁמֹות 22
- שְׁמֹות 23
- שְׁמֹות 24
- שְׁמֹות 25
- שְׁמֹות 26
- שְׁמֹות 27
- שְׁמֹות 28
- שְׁמֹות 29
- שְׁמֹות 30
- שְׁמֹות 31
- שְׁמֹות 32
- שְׁמֹות 33
- שְׁמֹות 34
- שְׁמֹות 35
- שְׁמֹות 36
- שְׁמֹות 37
- שְׁמֹות 38
- שְׁמֹות 39
- שְׁמֹות 40
Pride is the idolatry of the self. It is the nature of pride as competition with God – the displacing of God by the self at the center – that has led many Christian thinkers through the ages to regard pride (superbia) as the mother sin and the essential element in all sin.
Robert Rayburn